טיפ כתיבה קצר וקולע

11.1.2021

טיפ כתיבה: Sometimes Less is More -

עכשיו אחרי שספרי החדש יצא לאור, יש לי את הפרספקטיבה ממרחק הזמן לחשוב ולהפנים תובנות שליוו אותי בתהליך הוצאתו. בחרתי לשתף אתכם במסקנה הבאה: לעתים כל המוסיף גורע, וכל הגורע מוסיף.

למה הכוונה?

שני ספרי המתח הראשונים שלי נחשבים לקצרים ביחס לז'אנר המתח, עם סגנון קצר וקולע, ועומדים על כ-50 אלף מילה.

כשניגשתי לכתיבת הספר השלישי, שעלילתו מורכבת ומפותלת יותר מקודמיו, התוצאה הייתה הספר הארוך ביותר שכתבתי עד כה, עם למעלה מ-75 אלף מילים.

בשלב ראשון הייתי גאה, כי הקוראים שלי תמיד מתלוננים שהספרים שלי קצרים מדי.

ואז הגיעו שלבי השכתוב והעריכה, ולפתע מצאתי את עצמי מורידה עוד ועוד מילים, משפטים ולפעמים גם פסקאות שלמות.

בסופו של דבר מחקתי קרוב ל-4,000 מילים שנכתבו במאמץ וביזע.

בניגוד לחששותיי, לא עלתה בי חרטה או התמרמרות על המילים האבודות. להפך, הרגשתי שניקיתי את הטקסט מפירוטים מעיקים שלא מתאימים לספר מתח. רציתי שהספר יהיה זורם וקצבי כקודמיו, גם במחיר כמה פסקאות פיוטיות שלנצח יישארו כלואות בקובץ הטיוטה.

תמיד מזהירים אותנו הסופרים שלא להתאהב במילים שלנו. ובכן, אני מאוד אוהבת את המילים שאני כותבת, אבל יותר מכך אני אוהבת את הספר שעומד לנגד עיניי. וזה הופך את המשימה להרבה יותר קלה.

לא תמיד המילים שלנו יעשו חסד עם הסיפור, וזה המקום שלנו להבין מתי כדאי להיפרד כידידים.

העצה שלי אליכם: אל תשכחו שיש לכם אהבה גדולה יותר מהמילים עצמן, והיא הסיפור שהן נועדו להרכיב.

בהצלחה!

לכותבים שביניכם, אתם מוזמנים לקבוצת הסופרים שלי "להוציא לאור חלום: סופרים, עורכים ואנשי מילים" – שם יחכו לכם הדרכות חינמיות, טיפים על כתיבה, הוצאה לאור ואמזון, ומרחב בטוח להתייעץ בכל נושא ספרותי שיעלה בדעתכם - קישור מצורף בתגובה הראשונה.

בתמונה: אני בפיג'מה (נו, בכל זאת סגר) יחד עם הבייבי החדש.