16.1.2021
הרגע הזה שבו אוּרי אומר לי, ״יש תאורה מהממת עכשיו, בואי נצלם לך תמונת סופרת יפה,״ ולי אין שמץ של מושג מה לעשות. תמונת הסופרת תיאלץ לחכות להזדמנות הבאה, אבל יצא לי מזה סיפור - ועבורי סיפור אחד שווה גם יותר מאלף תמונות.
ולהלן בגרסה הספרותית:
הזוג רכב על אופני הטנדם הזוגיים בצוהרי שבת קסומה בירקון. הייתה זו שעת בין הערביים, וקרני השמש היורדת זהרו מבעד לצמרות העצים. במהלך הרכיבה הגיעו לפינה נסתרת בפארק והחליטו לעצור להפסקה קלה. הם ירדו מהאופניים והחלו לצעוד על הדשא הרענן לעבר העצים הגבוהים שהקיפו אותם. במהלך הריקוד של הצללים והאור הפציעה קרן שמש בוהקת והאירה את פניה של האישה. האיש הביט בפניה הקורנות ושאף להנציח את הרגע הזה ואת השמש שזרחה בפניה של אהובתו. הוא ביקש ממנה לעצור ולחייך אל עדשת המצלמה שלו, אבל היא הסיטה את מבטה במבוכה, וקרן האור הקסומה דילגה אל היעד הבא. הרגע חלף והתמונה הנכספת חמקה מעדשת המצלמה, אבל הוא ידע שהיא תישאר נצורה לעד בזיכרונו. הסוף הטוב.
Comments