שנה אחרי גיוס ההמונים (הדסטארט) לספרי השלישי

28.1.2021

לפני שנה בדיוק השקתי את פרויקט ההדסטארט לגיוס תמיכה בהוצאת הספר השלישי בסדרת הבלשית שרון דיוויס: צופן עדן. זה היה בעידן תמים כשעוד לא ידענו מה זה קורונה ולא דמיינו שנצטרך ללכת במסכות בכל עונות השנה עם סגרים שנופלים עלינו דווקא בחגים.

אני עוד פנטזתי על הצגת ספרי החדש בשבוע הספר, כשבזמנו אפילו הכריכה או השם לא היו סופיים. הרבה נעלמים שפתאום היום הם בגדר עובדות בשטח. מוזר איך שכל העניין הזה של ראייה לאחור עובד.

אולם מה שהיה נכון אז וגם כיום הוא שסמכתי על קהילת הקוראים שלי, שליוותה אותי עוד מאז שהייתי סופרת אלמונית שהוציאה ספר ביכורים בשלהי גיל 22 ועד היום, כשיש לי ברזומה כבר שלושה ספרים בעברית, שניים באנגלית ואחד בחבלי הלידה של התרגום. ועוד מחברת מלאה ברעיונות לספרים, החל בספרי ילדים בועטים ולא שגרתיים, רומנים פילוסופיים מרגשים ומתעתעים וכמובן לפחות עוד שני ספרי המשך בסדרת הבלשית שרון דיוויס, דמות שנכנסה לי ללב ושינתה לי מתוך הדפים את מסלול החיים. כי היום אני קודם כל סופרת, ורק אחר כך כל השאר.

אז כנראה שייקחו לי כמה עשורים טובים להפוך את כל הרעיונות האלה שצצים לי בראש לספרים בשר ודף, אבל כיף לדעת שאתם תהיו שם כדי לקרוא את המילים שלי, לפרגן, לחבק (עם או בלי מסכה) ולצמוח יחד איתי. מרגישה שנולד לו עכשיו סוג של יום הולדת חדש, יום הולדת לקהילת הקוראים שלנו, אז שיהיה במזל, בלי קורונה ויאללה... עד השקת הספר הבא.

בתמונה: הלוקיישן המושלם של סרטון ההדסטארט שלי, בר השם טוב המיתולוגי בתל אביב, שסגר שעריו לצמיתות בעקבות הקורונה. עוד בחירה גורלית שהבנתי את משמעותה רק בדיעבד.