11.11.2019
חזרתי ארצה לאחר שלושה שבועות בניו יורק. שם טיילתי, ביקרתי את המשפחה, כתבתי בבתי קפה וגם תוך גם עבדתי מול העורכת שלי ששוקדת בימים אלו על עריכת ספרי השלישי.
ובעיקר, צברתי מלאי מחודש של רעיונות והשראה.
בתור מי שעלילת ספריה מתרחשת בניו-יורק, אני לא יכולה לתאר בפניכם איזו הרגשה מדהימה זו להימצא בעיר עליה את כותבת. להיות מסוגלת לצעוד באותו המסלול בו הצעדתי את הדמויות שלי, לבצע פעולות שהן ביצעו כדי להבין בדיוק איך זה מרגיש, להביט סביבי ולראות את מה שהן ראו עד לרמת הפרטים הקטנים.
אפילו אם מדובר בדברים קטנים כמו להזמין פרפוצ׳ינו של סטארבקס או לעלות על המעבורת לווילאמסבורג או אפילו לעשות סלפי מטופש בטיילת ההיי-ליין. לעשות את מה שהדמויות שלי עשו מחבר אותי אליהן.
תמיד אומרים שאת כותבת יותר טוב על הדברים שאת מכירה, אבל הלב שלי תמיד נמשך אל ז׳אנר המתח. חשבתי שבכך אפספס איזשהו ממד של כתיבה, שכן אני לא מוקפת פושעים ורוצחים סדרתיים ביומיום (ותודה לאל על כך), והתעלומות שמציפות את חיי בדרך כלל אינן מורכבות כמו בספרים. אבל בזכות ניו יורק, העיר שאני כל כך אוהבת, מצאתי דרך לכתוב על מה שאני מכירה ולזכות בחיבור אמיתי לספרים שלי.
אני מכירה תודה על כך שהיתה לי ההזדמנות לעשות זאת. שאני זוכה לבקר בעיר הזאת לעתים קרובות ולהכיר אותה על כל גווניה. שהעיר המדהימה ביותר בעולם היא ההשראה לספריי. בלעדיה הם לא היו אותו הדבר וגם אני לא.
אני מפצירה בכם למצוא את החיבור הזה בכתיבה שלכם גם אם לא מדובר בסביבה המוכרת והקרובה. תבקרו במקומות עליהם אתם כותבים לפחות פעם אחת בחייכם. זו חוויה מסעירה ומרגשת שאין לה תחליף ושווה יותר מכל חופשה אחרת.
בתמונה: כמו תפאורה מסרט - גורדי השחקים העוצמתיים של המטרופולין לצד יופיו הטבעי של סנטרל פארק.